בגידות: הגבר הנשוי - מלכודת דבש עם עוקץ מוסרי בקצה 

בעבודתי כיועץ זוגי, אני רואה לא פעם את המאבק שיש לאנשים בין הצד האפל לבין הצד המוסרי, כשבתווך נמצאים האגו, הכבוד, התאוות וצרכים אגואיסטיים דומים אחרים.

בני אדם הם בני אדם, ואם הם לא פסיכופתים (נטולי עכבות חברתיות), הם צריכים להרגיש לפחות בסדר עם עצמם, ושיש הצדקה מוסרית למה שהם עושים. הקושי שלנו הוא כאשר אנחנו עושים משהו שאינו מוצדק בעיני החברה, גם אם הוא די שכיח, כמו, למשל, בגידה בבת זוג. הרבה נכתב על האשה החוקית, על הפגיעה בה ועל הבגידה ועל הכאב. אלא שהפעם אני רוצה להתייחס דווקא אליך, האשה האחרת. המאהבת. כי גבר שאינו פסיכופת צריך להרגיש מחוייבות מצפונית ומוסרית גם כלפייך, האשה האחרת.

המחויבות המצפונית הזו כלפייך נכונה עוד יותר אם את מפתחת ציפיות רגשיות ממנו למחויבות כלפייך כמאהבת קבועה, או כמי שמצפה להתחתן איתו בהמשך, לאחר שיתגרש. אלא שמנקודת מבטך, כאשה האחרת, הסיכוי שלך לנחול אכזבה קשה מהגבר שלך גבוה יותר מאשר בכל קשר אחר. הסיבה לכך היא אמת המידה המוסרית של הגבר, במחויבות  הכפולה והמנוגדת שלו, שבה הוא יכול להשתמש כרצונו. הוא לא מחויב רק לך, הוא הרי מחויב, מוסרית, גם לאשתו ולילדים.

מכאן שהבעיה העיקרית שלך היא שלגבר הנשוי יהיה תמיד קל להיפרד ממך ובכל זאת להרגיש טוב עם זה, מוסרית, למרות הפגיעה בך. יש לו את כל הסיבות וההצדקות לעזוב אותך ברגע שהוא חושב שהקשר הזה כבר לא מתאים לו. הסיבה עצמה בכלל לא משנה, והוא אפילו לא צריך לתת לך אותה. הוא אפילו לא צריך לחפור בה יותר מדי כדי לתת דין וחשבון לעצמו. הוא נשוי, ו... כל העניין היה טעות, ו... נמשכתי ולא חשבתי שזה יקרה לי שאסחף עד כדי כך. או שהוא יכול לומר לך: והרי אמרתי לך מראש שלא התכוונתי לצאת ממסגרת הנישואים שלי (גם אם האמירה הזו לוותה בהרבה מסך עשן ואמירות סותרות ומנוגדות), ולכן... ברגע שיש סיכון, אני חייב לברוח. הוא לא צריך לחפש תרוץ נוסף, הוא גם לא צריך להיראות בן זונה אמיתי, כי הוא... באמת התאהב בך, לדבריו, ואת קיבלת ממנו את מנת המחמאות שלך. הוא מת עלייך, אבל גם אם הוא יישאר איתך הוא ימות. הוא... לא יכול להמשיך כך.

וזה לא שלא ידעת לאן נכנסת. מבחינת הגבר הנשוי שמחפש ריגוש/סקס/חיבה/רגש/קירבה, קשר עם מאהבת הוא המקום הכי קל לצאת ממנו מבלי להרגיש רע מדי בסיום. מה עוד שיכול להיות שהוא גם מרגיש די טוב עם זה אחר-כך, כי לכאורה הוא עשה לך רק טוב (כי לא היית לבד, והוא אהב אותך, ועוד נתן לך מחמאות. כך שמבחינתו, הוא באמת לא בן זונה אמיתי. מבינה? הוא יכול להישאר בעיני עצמו אדם טוב ומיטיב, ועם מידת הונאה עצמית שתביא אותו לנהוג באותו אופן בדיוק גם ברומן הבא שלו, ולהרגיש גם אז טוב, או לפחות לא ממש רע עם עצמו, בסיומו. מבחינתו – היה שווה!